הילדים שלנו לא צריכים עוד צעצועים – הם צריכים פחות הוראות

הילדים שלנו לא צריכים עוד צעצועים – הם צריכים פחות הוראות
כהורים, אנחנו רגילים לחשוב שככל שנסביר יותר, כך הילדים ילמדו יותר.
 
אנחנו מראים להם איך לבנות, מסבירים להם איך לשחק, מתקנים כשהם טועים ומכוונים אותם לפתרון "הנכון".
זה נעשה מתוך אהבה ומתוך רצון לעזור.
  
אבל מה אם חלק גדול מהלמידה מתרחש דווקא ברגע שבו אנחנו מפסיקים להסביר?
מה אם אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו הוא דווקא פחות הוראות?
מתי בפעם האחרונה נתתם לילד ליצור בלי לכוון אותו?
 
נסו להיזכר, הילד יושב מול דף ריק, קופסת קוביות, חלקי עץ או חומרים ליצירה.
 
ואחרי כמה דקות הוא שואל:
"מה לעשות?"
זו שאלה שרוב ההורים מכירים.
והתגובה הטבעית שלנו היא לענות,להציע רעיון,לתת כיוון ולעזור.
 
אבל לפעמים דווקא הרגע הזה הוא רגע של הזדמנות.
כי מאחורי השאלה "מה לעשות?" מסתתרת מיומנות חשובה הרבה יותר:
היכולת לחשוב לבד.
 
למה ילדים מחפשים הוראות?
העולם של הילדים היום מלא בהוראות.
אפליקציות מסבירות מה ללחוץ.
סרטונים מראים בדיוק מה לעשות.
משחקים דיגיטליים מובילים אותם שלב אחרי שלב.
גם לא מעט צעצועים בנויים כך.
יש מטרה ברורה, יש דרך נכונה ויש תוצאה צפויה מראש.
הילד לומד לבצע אבל לא תמיד לומד להמציא.
ההבדל בין למצוא תשובה לבין ללמוד לחשוב.
 
כאשר ילד מקבל משחק עם הוראות ברורות, הוא בדרך כלל מנסה להגיע לתוצאה הנכונה.
כאשר ילד מקבל משחק פתוח, הוא נדרש קודם כל להבין מה בכלל אפשר לעשות.
הוא שואל שאלות, הוא מנסה, הוא טועה, הוא משנה והוא מגלה דברים חדשים בעצמו.
במילים אחרות: במקום לחפש תשובה, הוא מפתח חשיבה וזה הבדל עצום.
 
למה טעויות הן חלק מהלמידה?
הרבה פעמים אנחנו מנסים לחסוך לילדים תסכול.
אם המבנה נופל – נעזור.
אם משהו לא עובד – נסביר.
אם הם נתקעים – נפתור.
אבל בפועל, דווקא ההתמודדות עם הקושי היא המקום שבו מתרחשת למידה אמיתית.
כשילד בונה מגדל והוא קורס, הוא לומד.
כשילדה מנסה ליצור משהו ולא מצליחה בפעם הראשונה, היא לומדת.
כשאין הוראות ברורות, הילדים מפתחים יכולת להתמודד עם חוסר ודאות.
וזו מיומנות חשובה לא פחות מקריאה או חשבון.
 
יצירתיות לא נוצרת מהוראות.
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שיצירתיות היא כישרון.
אבל יצירתיות היא מיומנות ומיומנויות מתפתחות באמצעות תרגול.
 
כדי לפתח יצירתיות ילדים צריכים הזדמנויות:
לחקור
להתנסות
לטעות
לדמיין
לבנות
לפרק
להתחיל מחדש
 
כאשר כל שלב מוגדר מראש, יש פחות מקום ליצירתיות.
כאשר הילד מוביל את התהליך בעצמו, נפתחות הרבה יותר אפשרויות.
 
ומה לגבי שעמום?
הורים רבים חוששים מהרגע שבו הילד אומר: "משעמם לי."
אבל מחקרים וניסיון של אנשי חינוך מצביעים שוב ושוב על כך ששעמום הוא לא אויב.
לפעמים הוא דווקא נקודת ההתחלה של היצירתיות.
כאשר אין גירוי מיידי, הילדים מתחילים להמציא,ליצור,לחקור ולמצוא רעיונות חדשים.
רבים מהמשחקים היצירתיים ביותר מתחילים דווקא ברגע שבו לא היה מה לעשות.

מהו משחק פתוח?
משחק פתוח (Open-Ended Play) הוא משחק שאין לו דרך אחת נכונה.
אין מטרה אחת.
אין תוצאה אחת.
 
הילדים הם אלו שמחליטים:
מה לבנות
איך לשחק
אילו חוקים להמציא
מה ליצור
 
יום אחד אותם חלקים יהפכו למבצר, למחרת לחללית וביום שאחרי לחנות גלידה או לעיר שלמה.
האפשרויות כמעט אינסופיות.
 
למה אנחנו מאמינים במשחק פתוח?
ב-PLAYSMART אנחנו מאמינים שהמשחקים הטובים ביותר אינם אלו שמעסיקים את הילדים לכמה דקות.
הם אלו שמאפשרים לילדים לחשוב, ליצור, לדמיין ולגלות בעצמם.
לכן אנחנו אוהבים במיוחד משחקים שמאפשרים חופש.
משחקים שאין להם רק דרך אחת נכונה.
משחקים שמעודדים סקרנות במקום לספק תשובות.
כי בסופו של דבר, העולם שהילדים שלנו יגדלו אליו ידרוש מהם הרבה יותר מידע.
מידע נמצא היום בכל מקום.
מה שיהיה יקר ערך באמת הוא היכולת לחשוב, להמציא, לפתור בעיות וליצור רעיונות חדשים.

אז מה אפשר לעשות כבר היום?
בפעם הבאה שהילד שואל:"מה לעשות?"
נסו לעצור רגע לפני שאתם עונים.
במקום לתת פתרון, שאלו:

מה אתה חושב?
מה אפשר לבנות?
איזה רעיון יש לך?
איך היית רוצה שזה ייראה?
  
לפעמים השאלה הנכונה שווה הרבה יותר מהתשובה.
 
לסיכום

כהורים, אנחנו רוצים לעזור לילדים להצליח, אבל הצלחה לא מגיעה רק מלמידת תשובות נכונות.
היא מגיעה גם מהיכולת להתמודד עם שאלות שאין להן תשובה אחת.
משחק פתוח מלמד ילדים לחשוב, ליצור, לטעות, לנסות שוב ולהאמין ברעיונות של עצמם.
ולפעמים, המתנה החשובה ביותר שאנחנו יכולים לתת להם היא לא עוד הוראה.
אלא קצת יותר חופש.
 
שאלת מחשבה להורים
בפעם הבאה שאתם בוחרים משחק לילד, שאלו את עצמכם:
האם המשחק הזה אומר לילד מה לעשות — או שהוא נותן לו הזדמנות לגלות בעצמו?
לפעמים זו בדיוק השאלה שעושה את כל ההבדל.